כמה ימים לפני יום הולדתה של ורד קרן באפריל השנה, הגיע לעולם במפתיע בנה, אריאל, והפך אותה לאמא. "הייתי אמנם בשבוע מתקדם בהריון, אך הלידה עצמה היתה בלתי צפויה", היא מספרת. "הזמנו אמבולנס והיינו על הקו עם מד"א, אבל עוד לפני שהוא הגיע – הלידה התרחשה בבית. זו הייתה חוויה מדהימה".
הסיפור שלי
ורד החלה לעבוד באלביט במשרת סטודנטית לפני כשבע שנים, ראשית כמפתחת תוכנה בצוות מערכות קלות, ולפני כשנתיים קודמה לתפקיד ראש צוות. בשנה האחרונה הובילה בהצלחה פרויקט בפלטפורמה מוטסת, עליה בוצעו התאמות מורכבות של אלגוריתמים וכלי סימולציה. "אנו מפתחים מערכת שמתקשרת עם הרבה מערכות אחרות בפלטפורמה, כמו צג טייס ומערכות הגנה והתרעה בעזרת חומרה ותוכנה שאנחנו מפתחים אצלנו", היא מסבירה. הפרויקט כלל גם פעילות מול לקוח חדש. "כחלק מתהליך העבודה עברתי סדרת הכשרות, בהן היכרות עם הבדלי גישות ותרבות במדינת היעד, ואף נסעתי לפגוש את הלקוח כדי לייצר קשרי עבודה צמודים", היא מספרת.
בשלבים המתקדמים של ההריון נאלצה ורד לעבור לעבודה מלאה מהבית, בהנחיית הרופאה שלה, אך בחריצות האופיינית לה המשיכה לנהל את הצוות מהספה. "אני מרגישה שניהול זה טבעי לי, אני מאוד אוהבת לעבוד עם אנשים ונהנית מההצלחה שלהם", היא אומרת. "אני אוהבת לקבל החלטות, לחשוב על פתרונות יצירתיים, ובמקביל חשוב לי להכיר את העובדים, להבין מה מניע אותם ולמה הם קמים כל בוקר".
ורד גדלה בגבעתיים עם אחותה התאומה, איילת, ולמדה בתיכון בן צבי בעיר. "תמיד היינו החברות הכי טובות, למרות שאנחנו ממש לא זהות", היא מחייכת. את בית ילדותה היא מתארת כחם ותומך, ומספרת כי הוריה עודדו את הבנות ללמוד ולהגשים חלומות. אביה עובד בתעשייה האווירית ולדבריה, זה בהחלט העניק לה השראה. "אני זוכרת שבתור ילדה אבא תמיד הסביר לי על הנדסת חשמל, איך הדברים עובדים, אבל רק כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה הבנתי מה הוא בעצם עושה".
היא נישאה לרן לפני כשלוש שנים, ויחדיו הם אוהבים לנפוש בים, לצלול ולצלם מתחת למים – תחביבים שנדחו לעת עתה, עם התינוק בבית. עד שתשוב לעבודה במשרה מלאה, ורד נהנית מהאימהות הטרייה וכבר חושבת על הדבר הבא: "בתחום שלי לומדים כל יום משהו חדש, וזה שומר אותי סקרנית. אני הכי נהנית מהתחושה שסומכים עליי ונותנים לי חופש ועצמאות, וזה לא מובן מאליו. מהרגע הראשון בחטיבה הרגשתי שאני משפיעה".
