הסיפור שלי

מאז שהצטרף לאלביט אמריקה ביולי 2021, ניקולס מנהל פרויקטים של מוצרים בתחום הלוחמה הקרקעית במטה החברה במרימק, ניו המפשייר. "לצד הידע הטכנולוגי וההנדסי שאני מביא איתי לפרויקטים, יש בי גם עקשנות שלא מניחה לי להותיר בעיה שאינה מטופלת מיד", הוא מספר. כמקשר בין צוותים עסקיים, מבצעים, וטכניים, ניקולס מוודא שלכל הצדדים יש הבנה יסודית לגבי מה שדרוש מהם בכל חלקיו של הפרויקט, ומבטיח ביצוע חלק.

ניקולס דוגל בתקשורת פתוחה וחוצת-תפקידים שבאמצעותה הוא חותר להבנה מיטבית של הסיבות מאחורי כל פעולה. "הבנת ה'מדוע' מאפשרת לנו לבצע דברים היטב ובזריזות", הוא אומר. הוא משוכנע כי שילוב זה של תחושת מטרה ויעילות הוא המפתח להצלחה.

עבור ניקולס, השגת איזון בין חיי העבודה וחייו הפרטיים אינה מובנת מאליה. הוא מבלה בדרכים לפחות שעתיים מדי יום, בדרך לעבודה וממנה, אך כבעל מסור ואב אוהב, לא מוותר על הזמן היקר עם משפחתו וחיות המחמד האהובות שלהם – מגי הרועה האוסטרלית ומיטנס החתולה. הוא נהנה במיוחד מבילוי בחוף הים בימים שטופי שמש, ומגלישה במדרונות מושלגים, ומתפרע לצלילי מוזיקת פאנק ושירי קאנטרי קלאסיים.

הסיפור שלי

לצ'אד ניסיון רב ורקורד מקצועי עשיר ומגוון בכתיבה ותקשורת, ואלה, בתוספת כישרונו בהבנת צרכי הלקוח, הם שעומדים מאחורי הצלחתו בניסוח תגובות לדרישות ופניות מצד ממשלת ארה"ב. הוא מדגיש את החשיבות של מתן תגובות מתאימות, מפורטות ואמינות, המציבות את אלביט אמריקה בראש רשימות המעריכים.

את הצלחותיו הרבות כמנהל הצעות צ'אד מקשר ליכולות הארגון יוצאות הדופן שלו, לכושר התכנון האסטרטגי, ולתקשורת אפקטיבית – בעיקר תחת לחץ. כל הצעה שהוא מנסח היא הזדמנות ליצור שינוי משמעותי ולתרום את חלקו לפתרונות המגינים על חיי אדם. "העבודה שאנחנו עושים כחברה משרתת מטרה אמיתית, וזה גורם לי לחוש גאווה מדי יום", הוא אומר.

אהבתו לאמנויות, נוסף על כשרונו כסטוריטלינג, בולטת בעבודתו. הוא מוביל צוותי פיתוח הצעות במקצועיות רבה ביצירת תוכן מרתק התופס תשומת לב ומותיר רושם רב.

מחוץ למשרד, צ'אד נהנה מהזמן שהוא מבלה עם בנותיו ואשתו, מהאזנה למוזיקה, ומפעילות ספורטיבית כגון רכיבה על אופניים. כאשר ליל כל הקדושים מתקרב, הוא נמלא באווירת החג, ומפליא ביצירת תחפושות מקוריות.

הקריירה בעולם התעופה והביטחון לא היתה המסלול המתבקש עבור סטיב, מוזיקאי מוכשר ונגן גיטרת בס, שהחל לנגן בלהקה עוד כשהיה בתיכון. הוא נדד והופיע עם הלהקה במשך קרוב לעשור, המשיך כאיש סאונד בהופעות חיות ברחבי ארה"ב ואף חי במשך שלושה חודשים ביפן ועבד בתחום עם להקת רוק. "אחרי החוויה הזאת, הבנתי שהגיע הזמן בשבילי לשינוי כיוון בקריירה, ולימודים לקראת 'עבודה אמיתית'", הוא אומר.

לצד הרקע בהנדסת חשמל ותוכנה, סטיב מביא עמו לתפקידו פרספקטיבה חדשה, תוססת ודינאמית, כאשר היצירתיות והניסיון המגוון שלו בולטים במיוחד בתחום פיתוח ממשק המשתמש. בין השאר, הוא פיתח מסמך מקיף המשמש את צוות הפיתוח כמערכת מנחה להבנת פרטים קטנים ומורכבים.

בשלוש השנים שבהן הוא ממלא את התפקיד, התעלה סטיב על הציפיות של לקוחות הפרויקטים שלו. הוא ממוקד ביצירת המוצר הטוב ביותר ובהטבעת חותם משמעותי. "יכולת תפיסתית היא מרכיב עיקרי בעבודתנו", הוא אומר. "אנחנו שואפים להיות הבחירה הראשונה עבור הלקוחות, ולהציע חוויה יוצאת מן הכלל שמבדלת אותנו מן המתחרים שלנו".

גם בעבודה ובחייו הפרטיים, סטיב הוא כוכב רוק של ממש. הוא שומר על אנרגיות חיוביות ומתמודד עם אתגרים בנחישות.

מחוץ למשרד, סטיב באמת יודע ליהנות. הוא נשוי באושר כמעט שני עשורים ולזוג שלושה ילדים ששותפים לתשוקתו למוזיקה. הוא מרבה להתנדב בתוכנית המוזיקה המחוזית של בית הספר המקומי, מתקלט ומצליח ללכוד רגעים בלתי נשכחים בהופעות.

הסיפור שלי

בקיאותו המעמיקה של בלייק במערכת OneERP, נרכשה תוך כדי עבודה, והפכה אותו לגורם חיוני במהלך המעבר הארגוני למערכת החדשה והטמעתה המורכבת. "למרות שהפרויקט אינו חלק מליבת התפקיד שלי, הייתי מעורב בו עוד מימיי כראש צוות", הוא מספר. "וידאתי שכל הפרטים והניואנסים הקטנים נקלטו, ושכמה שיותר תיקונים התבצעו בטרם הפעלת המערכת".

היעדר רקע פורמלי בעולם ה-IT לא עצר את בלייק מללמוד כיצד לשלוט במערכת – והוא עשה זאת באמצעות שילוב של ניסיון מעשי שנרכש במהלך העבודה, השתתפות בשיעורים, ונטילת יוזמה עצמאית לרכישת ידע. האופי הפרואקטיבי שלו ותשוקתו ללמוד אפשרו לו לפרוח בתפקיד, שתחילה נראה היה כי הוא חורג מתחום התמחותו. עצתו לעמיתיו לעבודה היא זו: "הקשיבו לאלו שתומכים בכם. הקשיבו על מנת להבין, לא כדי להגיב". לדעתו, קבלת נקודות מבט שונות ועבודת צוות יובילו את החברה להצלחה רבה עוד יותר.

מחוץ לשעות העבודה, בלייק נהנה מחיי המשפחה ואוהב להאזין למוזיקת רוק. והוא ובת זוגו נישאו כשהיו בני 19, והם מציינים בימים אלה 20 שנות נישואין. לבני הזוג שתי בנות העוסקות בבייסבול וכדורסל וחברות בצוותי מעודדות.

הסיפור שלי

במרוצת הזמן, פיתחה אמילי ניסיון רב ערך ב-IT, בקרת איכות, ובדיקת מערכות אלקטרוניות. בנחישותה המתמדת לכבוש תחומי ידע נוספים ולהצליח, אמילי סיימה תואר ראשון ושני בניהול מערכות עסקיות וניהול טכנולוגיות מידע, ובכך חידדה אף יותר את מומחיותה ויכולות המנהיגות שלה.

מאז שהצטרפה לאלביט אמריקה באוקטובר 2019, אמילי לקחה על עצמה את האתגר של הטמעת פרויקט OneERP. למרות שנתקלה באתגרים, היא שמרה על התלהבותה. "כל קושי מעצים את הרצון שלי לתרום ולהשתפר", היא מספרת. "זהו מסע מרגש, ואני מוצאת סיפוק רב בהנעת שינוי".

אמילי מדגישה את החשיבות של למידה מתמדת והבנת נקודות מבט שונות. "ככל שאני לומדת יותר על הארגון העסקי של אלביט אמריקה, כך אני מגבירה את יכולתי לתרום תרומה משמעותית ולהשפיע. אני חדורת מטרה לשפר תהליכים, ולמנף את הרקע שלי להשגת יעילות מרבית", היא אומרת.

מחוץ לשעות העבודה, אמילי נהנית לעסוק בתחביביה, סקי ורכיבה על אופנועים. היא נהנית ממוזיקה, ובעברה שנים של עיסוק במחול ואף ניסיון מקצועי בתעשיית המוזיקה. פרט לכך היא אוהבת לבלות ולטייל עם בעלה ושני כלבי הוולי האהובים שלהם.

הסיפור שלי

לאחר שסיים את לימודיו לתואר במימון מאוניברסיטת טקסס בארלינגטון, עבד מדיסון חמש שנים בתאגיד התעופה והביטחון לוקהיד מרטין בעיר גרנד פריירי. כאשר הרגיש שהגיע הזמן לשינוי כיוון בקריירה, מצא השראה אצל אביו, קווין היט. "אבי הקדיש שלושה עשורים מחייו לאלביט אמריקה", אומר מדיסון. "הוא מעריך את המשימה שלנו ואת ההזדמנויות שהיו לו לתמוך בלוחמי הצבא האמריקאי. ידעתי שזוהי החברה הנכונה עבורי, ולשמחתי, זה הוכח כנכון".

מדיסון ממלא תפקיד מורכב, שהוא למעשה שניים: בתפקידו הרשמי כמנהל פיננסי בכיר, הוא אחראי לתכנון התקציב, הכנת והצגת הדו"חות עבור היחידה העסקית של חטיבות C4I ו-HLS. במקביל, כמוביל התחום הפיננסי בהטמעת מערכת OneERP, הוא עובד בתיאום עם מטה החברה לצורך ההתאמות הנדרשות עם החטיבה האמריקאית של אלביט, והתאמת המערכת לצרכיה המיוחדים. גם במהלך המגיפה והסגר, יכולות התקשורת ועבודת הצוות שלו בלטו, והוא קיים שיתוף פעולה פורה עם עמיתיו בארה"ב ובישראל.

מחוץ לעולם המימון, מדיסון משלב בין חיי משפחה והרפתקאות בטבע, כגון ציד ודייג, ונהנה מצלילי מוזיקת קאנטרי. אמונתו הבלתי מעורערת משמשת לו כעוגן ומקור כוח.

הסיפור שלי

דר הצטרף לאלביט כסטודנט לחקר ביצועים אלקטרו-אופטיים לפני כשמונה שנים, וכיום הוא מוביל תחום מרכזי בהנדסת מערכת. הוא שולט בידע נרחב מתחומים שונים, בהם: חקר ביצועים, אופטו-מכניקה, אפיון אלקטרו-אופטי, אלגוריתמיקה והנדסת מערכת, וגם מקפיד להתעדכן בחידושים האחרונים. בשנה האחרונה היה דר מעורב בזכייה בשני מכרזים גדולים: הראשון לפיתוח חימוש טקטי לכוחות חי"ר בעלות נמוכה, והשני לפיתוח מדגים למערכת ניווט בתנאי תצפית מאתגרים. הפרויקט הראשון, שבו שולבו גם יכולות טכנולוגיות של חטיבת יבשה ותעש, נמצא כעת בהעברה מפיתוח לייצור סדרתי. "הפרויקט צלח הודות ליישום ידע קיים בתחום אחיזת השטח  – כך שהיכולות של חטיבת כלי הטיס שולבו במוצרים של יבשה ותעש. מה שעשו בפרויקטים בעבר עם שרתים חזקים, נכנס היום בתוך מערכת בגודל של פחית שימורים", הוא אומר.

לדברי דר, פיתוח אלגוריתם הניווט מבוצע ע"י מהנדסים מקבוצת IBIS  (image based innovative solutions) וחמ"מ שעברו לחטיבת יבשה ותעש, אך השותפות איתם נותרה חזקה ומשמעותית. "ההצטרפות של תעש והסינרגיה הגבוהה בין החטיבות מוצלחת מאד. יש הזדמנויות מו"פ מתקדמות ויש אפשרות לשילוב הטכנולוגיה של החטיבה בפלטפורמות חדשות", הוא אומר ומוסיף כי התשתיות שהמינהל בונה לטובת הפעילות ביבשה משמשות גם לפרויקטים אלקטרו-אופטיים בחטיבת כלי טיס.

דר נשוי למור, אותה פגש בטיול לבוליביה, ויחד הם הורים לעומר ומתגוררים בטירת הכרמל. "הגעתי לחיפה דרך הטכניון, שם למדתי לתואר ראשון בהנדסת חשמל. היום אני עושה תואר שני במערכות אוטונומיות, כי העולם הטכנולוגי התפתח מאוד במיוחד בתחומים של AI ו-Deep Learning ואנחנו שואפים להיות בחזית ולא להישאר מאחור", הוא מחייך.

את ילדותו בילה דר בכפר סבא, עם אחיו ואחותו – כיום שלושתם מהנדסים. "היה בבית דגש על הצטיינות בלימודים, אבל לא פחות על החיים עצמם: טיולים, פעילויות חברתיות וחברות טובה בין האחים. גם בעבודה צריך להיות איש של אנשים. אי אפשר היה להעמיד את הפרויקטים הללו ללא עבודת הצוות החזקה שיש לנו".

הסיפור שלי

עתליה, הנדסאית אלקטרוניקה בהכשרתה, עובדת באלביט מערכות כשמונה שנים. היא החלה את דרכה בחברה כאינטגרטורית, ולפני כשלוש שנים קודמה לתפקידה הנוכחי כראשת צוות. "המוצר העיקרי שלנו משולב במערכות מוטסות שונות, עבור לקוח בחו"ל", היא מסבירה, "כרבע מכלל מכירות המוצר מיוצר על ידי הצוות שלי – זו אחריות גדולה והעבודה כוללת הרבה מאוד ממשקים מורכבים. אני מאוד נהנית מהאתגר בעבודה, מהגיוון, ומזה ששום יום לא דומה לאחר".

עתליה, אמא לשני ילדים בני 8 ו-5, מתחילה את יום העבודה שלה בשבע בבוקר. התפקיד התובעני מחייב קרבה לקווי הייצור, ולא מאפשר עבודה היברידית. בן זוגה ניר, העוסק בתחום ניהול ידע, שותף בגידול הילדים, מה שאפשר לה להתקדם מקצועית. "רציתי הרבה זמן להתקדם בתפקיד, ואני שמחה שראו אותי", היא אומרת.

משפחת אלכורת מתגוררת בסמוך להורים משני הצדדים, ונהנית מקרבת הסבים והמשפחה המורחבת. עתליה וניר למעשה מכירים מילדות, כשגרו בשכנות ואף למדו באותו בית ספר תיכון. ההיכרות המחודשת התרחשה אחרי השחרור מהצבא והטיול הגדול, ומאז הם יחד.

לצד הצטיינותה בתפקיד וסדר יומה המלא, עתליה מוצאת זמן גם להתנדבות ביחידת החילוץ וההצלה העירונית, וכן להתנדבות ביחידת החירום ולמאמצים להרחיב את צוות המתנדבים באתר.

הסיפור שלי

שלא במפתיע העמיקה אולגה בלימודי הפיזיקה עד לדוקטורט, ושימשה במקביל כמתרגלת באוניברסיטת בר אילן. לאלביט הגיעה לפני כ-8 שנים, בעקבות חברה. "בתואר השלישי התחלתי להרגיש שאני רוצה ליישם את הידע שלי, להשפיע. הייתה חסרה לי תחושת השליחות, ורציתי לתרום לביטחון המדינה", היא אומרת. בתפקידה הנוכחי בחטיבת מודיעין ול"א אולגה בהחלט מביאה לידי ביטוי את שאיפתה, כראשת צוות אלגוריתמיקה. "זה מאוד מרגש לראות את התוצרים, ואני רק יכולה להגיד שמדובר במערכות מצוינות".

אולגה נולדה בבלארוס, עלתה לישראל בגיל 9 וגדלה בכפר סבא. שני הוריה מהנדסים, ומילדות הם עודדו אותה להצטיין בלימודים ובפרט במקצועות הריאליים. את הזיכרונות מהבית שגדלה בו כבת יחידה היא מתבלת בלא מעט הומור ומודעות עצמית. "הקריאו לי ניוטון כשהייתי חולה – זה היה די חריג בין הילדים אבל לא הבנתי את זה, ונהניתי. אגב, כיום ההורים שלי רגועים, כי לאורך השנים שלמדתי פיזיקה הם אמרו לי כל הזמן ש'פיזיקאית זה לא מקצוע', ושעוד לא מאוחר לעבור למדעי המחשב".

מבלארוס אין לאולגה הרבה זיכרונות טובים. "הייתה שם אנטישמיות גלויה, בכל מקום. לאבא שלי לא נתנו להמשיך ללימודי דוקטורט בגלל שהיה יהודי. לכן בין השאר, היה לו כל כך חשוב שאני אלמד. היה גם פחד גדול מההשלכות של אסון צ'רנוביל, שהתרחש ב-1986 והאזור היה קרוב אלינו יחסית".

אולגה ובן זוגה סטניסלב מתגוררים בפתח תקווה, עם החתול ג'רי. את סטניסלב הכירה כשלמדו יחד פיזיקה באוניברסיטה, אך גם הוא פנה לכיוון ההייטק. בזמנה הפנוי, אולגה נהנית מגינון הידרופוני ביתי: "אני מחזיקה מתקנים על השיש ומטפחת בהם חסות ועלים, ובסוף נהנית לאכול אותם בסלט".

הסיפור שלי

דודו גדל ברחובות ולמד הנדסת חשמל בטכניון. אחרי מסלול של שנים בחברות הייטק בתחום פיתוח מערכות תקשורת, השתלב לפני כשש שנים באלביט יבשה ותעש. "הגעתי לחברה בחיפוש אחר האתגר הבא, ואני מאמין שמצאתי אותו", הוא מספר. בארבע השנים האחרונות הוא מלווה את אחד מפרויקטי הדגל של החטיבה. "זוהי מערכת שמשנה את פעילות הכוחות הטקטיים בשטח ברמת גדוד החי"ר, ללא תלות בסיוע מבחוץ של חילות אחרים", מסביר דודו.

במסגרת תפקידו ליווה את המוצר משלב הפיתוח, עד ההדגמה ללקוחות פוטנציאלים. "הפרויקט עצמו הוא מולטי דיסציפלינרי בכל מובן", הוא אומר, "הוא משלב תוכנה, חומרה, מכניקה, GNC, אווירודינמיקה, חומרי נפץ, חומרים הודפים. התוצאה היא גאווה גדולה, כי לא היה דבר כזה בכוחות החי"ר, ובמיוחד בשל אופי הטמעת המוצר אצל הלקוחות".

את סדר יומו פותח דודו בריצה של עשרה קילומטרים, והוא לוקח חלק גם במסעות ריצה של עד 100 קילומטרים. "הריצה הפכה לשגרה שלי ב-15 השנים האחרונות. אני קם בחמש וחצי ואוהב את השקט של הבוקר ואת היכולת לחווט את המוח לפני שהיום מתחיל", הוא מספר. אבל זהו לא התחביב היחיד בחייו. בשנים האחרונות דודו לומד צורפות ועבודה עם מתכות יקרות. "כאבא לארבע בנות, יש קהל לתכשיטים שלי", הוא צוחק.